ענת גולן Anat Golanתכשיטים • אובייקטים • יודאיקה
אותו דיסוננס, המפגיש בין כבדות רגשית לקלילות ויזואלית/רעיונית, עומד בבסיסה של תערוכה המוצגת בימים אלה במוזיאון סקיבול בירושלים כחלק מהביאנלה לאמנות יהודית עכשווית.
אחרי שהודרה על ידי הממסד מהתרבות המקומית, החמסה חוזרת לישראליות דרך הדלת הקדמית עם תערוכה חדשה המוקדשת לה במוזיאון האיסלאם. האם באמת אפשר לנתק אותה ממשמעות פוליטית־חברתית ולייחס לה רק מוטיבים אסתטיים?
אור ואש באשדוד; משה רואס במקום לאמנות; הביאנלה היהודית מירושלים באוניברסיטת תל אביב
לא הכל היה שמח ב"חגיגת יום העברית תש"ף": גיל חובב, נינו של מחיה השפה העברית אליעזר בן יהודה, סיפר על האיש שצבט את אשתו כי העברית הייתה חשובה לו יותר מכל. והאמנית ענת גולן הפכה מילים מעולם הצורפות למדליות של התרסה נגד החברה הישראלית
לרדד, להטביע, להחתים, להשחיר, לכבוש, לשבץ, להרפות, למשוך, להבריק… אלו רק מקצת הפעולות שמבצע הצורף המסורתי.
״עיצוב עוסק באנשים. תערוכה שמתעסקת בחפצים לא יכולה להראותם במנותק מיחסיהם עם בני אדם״, אומרת האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון, עם פתיחת התערוכה ״קופסה שחורה״, במלאת שנה לקורונה
פה מלאכותי הנענד על הבגד, מדמה תנועות של הברות כבסיס לתקשורת אוניברסלית, כאיבר אלטרנטיבי שדרכו מציעה ענת גולן לנהל שיחה עם תכשיט // הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל: פרויקט מיוחד
